ברוכים הבאים!
יח בניסן, תשפ''ד, 26/04/2024
תפריט נגישות
דלג לתוכן העמוד
עמוד הבית
עבור לתפריט נושאים
עבור לסרגל הניווט
עבור למפת האתר
גלעד לזכרם
לזכר בני רעננה חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה
אודות
דבר ראש העירייה
דבר יו"ר ארגון "יד לבנים" רעננה
חללי מערכות ישראל
נפגעי פעולות איבה
הדלקת נר
מורשת קרב
אנדרטאות
ה"הגנה"
ה"הגנה" ברעננה
הסליקים ברעננה
יחידות ההגנה
לח"י
מחסנים ונשק
יד לבנים
צרו קשר
מאיר
ריינר
ז''ל
הדלקת נר
לחדר נרות
בן ישראל
נולד באוסטריה
בתרס"ד, 1904
בכ"ו בסיון תשי"ד, 27/6/1954
בן 50 בנפלו
קורות חיים
בגיל רך התייתם מאיר מאימו וכבן זקונים נתמך ע"י אחיו הבוגרים. משפחתו היגרה לארה"ב בתקופת מלחמת העולם הראשונה, שם עבד מאיר בימים, ובלילות למד. הוא הצטרף לפעילות בתנועת ה"שומר", במסגרתה למד את השפה העברית.
בשנת 1925 בא לראשונה לפלשתינה, להכירה.
הוא ערך סיורים בארץ כדי לברר את אפשרויות ההתיישבות בה. בשובו לארה"ב המשיך לימודיו הגבוהים בבית מדרש עברי למורים "הרצליה", התעמק בהיסטוריה היהודית, הוסמך בשנת 1930 כמורה ואף על פי כן העדיף באותו זמן לעסוק בעבודת כפיים. הוא נעשה קבלן-צבע בברונקס, חסך כסף ובשנת 1932 עזב כל עיסוקיו שם ועלה לארץ ישראל.
מאיר ריינר רכש אדמות מידי ערביי חירבת עזון, כפר ערבי בגבולה הצפוני של רעננה, במטרה להקים שם את אחוזתו. בשנת 1934 נשא לאשה את חסיה בת שמואל לבית אט. לאחר נישואיהם התגוררו זמן מה בבית משפחת הירשהורן במושבה.
באותו זמן, לאחר שהוכשר השטח אותו רכש התחיל מאיר לבנות את ביתו בראש הגבעה, למול הכפר הערבי. ב"גבעת מאיר" הוקם משק חקלאי מעורב, נטעו בו עצים, גידלו ירקות, טופח גם משק בעלי-חיים. לעתים קרובות התנכלו השכנים הערביים למשק, הם לא ראו בעין יפה את הקמת האחוזה בשכונתם. הערבים פרצו שוב ושוב את הגדר, גונבים רכוש או רועים בשטחים מעובדים.
בשנת 1947, לפני מלחמת השחרור, פנו מנהיגי הישוב למאיר ריינר בדרישה כי יפנה את המקום, מחשש פגיעה בנפש. הזוג ריינר התנגד לדרישה, ונשאר במקום עם שלושת ילדיו הקטנים, מכיון שכך הקימו אנשי ה"הגנה" עמדה קדמית על הגבעה.
בנסיבות אלה באפריל 1948, אכן עזבו התושבים הערביים את כפרם ללא קרב, וכך למעשה נמנעה חזית לוחמת ברעננה. הגבול הצפוני של רעננה נשמר מפני חדירת הכנופיות לישוב.
בשנות החמישים גברו חדירות מסתננים אל מעבר לגבול. ב"גבעת מאיר" רבו הגניבות והפריצות.
בליל אביב, כ"ו בחודש סיוון תשי"ד, במוצאי שבת, בשעה 2:30 לפנות בוקר, שוב חדרו מסתננים למשק כדי לגנוב. אחד המסתננים ארב ליד הבית כשהוא חמוש בתת-מקלע סטן, שניים אחרים פרצו למחסנים. לשמע הרעשים יצא מאיר מפתח ביתו ונורה מיד. הוא נפגע משלושה כדורים וצנח ארצה. המסתננים נמלטו. אחד הבנים חש להזעיק עזרה במושבה, במרחק כמה קילומטרים.
כשהגיע הרופא, לא נותר לו אלא לקבוע את מותו של מאיר. בעקבות מעשה רצח זדוני זה, בוצעו תוך זמן קצר, פעולות התגמול הראשונות ע"י יחידה 101 בתוך ממלכת ירדן.
מאיר ריינר הובא לקבורה בצמוד לחלקה הצבאית בבית העלמין ברעננה.
האלמנה חסיה והבנים המשיכו לגור, לעבד ולקיים את המשק שהקים אביהם.
(מתוך דברים שכתבו הבנים - ישראל, שמואל ומלאכי)
אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.