הפלוגה "הנודדת"

למאגר תמונות

עם הכנת תוכניות ההגנה של המושבה, אירגון הקטעים והעמדות, הורגש הצורך בהקמת יחידה מרכזית, שתפקידה היה להגיש עזרה דחופה בכל מקום שיהיה הכרחי. לשם כך הוקמה היחידה "הנודדת", יחידה מגובשת שהיתה ממוקמת במרכז המושבה בקירבת המיפקדה, כאשר יחידה זאת תהיה מאומנת ומסוגלת תוך זמן קצר יחסית לעלות על כל כלי רכב שהוא, להגיע במהירות לאיזור המותקף, לקפוץ מן הרכב ולהתפרס בשטח לשם הגברת ההגנה והדיפת ההתקפה של הכנופיות.

תחילתה של הפלוגה "הנודדת" היה בהקמת יחידת נוטרים במיסגרת משטרת הישובים העבריים, אשר היתה מונעת על-ידי טנדר ומצויידת במיטב הנשק שהיה ברשותנו, כגון רובים אנגלים, מקלע לואיס-גן. כל אחד מהיחידה נשא עמו מספר רימוני-יד. הקבוצה היתה מאומנת להפליא לקפוץ מעל גבי הטנדר תוך כדי נסיעה ולזנק על הטנדר בנסיעה.

בהמשך התפתחה היחידה והפכה להיות הפלוגה "הנודדת", אשר בערב מלחמת השחרור הוציאה ושלחה כוחות תיגבורת לחזית מגדיאל ביר-עדאס כעזרה לחברים אשר עמדו בגבורה מול יחידות צבא קאוקג'י והכנופיות הפלשתינאיות אשר התקיפו מספר חודשים טרם קום המדינה את הישובים היהודיים בחזית המיזרח - חזית כפר-סבא-מגדיאל. הפלוגה הזו היתה מורכבת ממבחר הבחורים של "ההגנה" ברעננה. מפקדה של יחידה זו היה דוד ציפמן, שהיה אחראי לה במסגרת הנוטרים ועמד בראשה עד למלחמת-השיחרור, כאשר היחידה פוזרה ושובצה במסגרת יחידות צה"ל.
מפקדי יחידות הפלוגה "הנודדת" היו משה שורצמן, זלמן אברך, יצחק שחורי, אברהם שועלי, משה בקר ודוד פרלשטין.

למאגר תמונות

מחלקת החברות

עם הרחבת שורות "ההגנה" וקליטת חברות, הלכה וקמה מחלקת חברות. בראש המחלקה עמדה המפקדת גוטה קלינמן, היא הדריכה אותן באחזקת נשק.

עיקר האימונים התבטאו בהכרת האקדח והשימוש בו פירוק והרכבה ותרגילי ירי. זכור לי, כי התרגיל הקשה ביותר עבור החברות היה "ארצה פול". כאשר הבחורות היו צריכות לשלוף את האקדח מחגורת המכנסים להשתטח על הארץ ברגלים מפושקות וידים מושטות קדימה, האקדח מוחזק בשתי הידים כאשר האקדח מורם לכיוון המטרה. אז טרם גובשה תוכנית אימונים ומערכי שיעור מסודרים והאימון בנשק התבטא בכך שהבנות לא יצאו מגבולות חדר-האימונים שהיה אז בבית הבאר אשר בפרדס ג'ק שוורץ (כיום מרכז רח' שוורץ).

מחלקת החברות הלכה וגדלה והקיפה כמה עשרות בנות. תוכנית האימונים כללה בהמשך אימונים בהגשת עזרה ראשונה, חבישה מסודרת ופינוי פצועים באלונקות. המדריכים העיקריים בעזרה ראשונה היו ד"ר הורן, ד"ר בורשטין וד"ר גוטפריד. מפקדות פלוגת החברות היו לאה בארי ומלכה ברורמן.

למאגר תמונות

מחלקת הנוער

מחלקת הנוער קמה והתארגנה כאשר הורחבו שורות חברי "ההגנה" והיה הכרח להפעיל יחידות קשר, שחלק ניכר מתפקידן היה להעביר קשר ליחידות "ההגנה" כרצים. ולכן, כאשר נתקבלו נערים לפלוגת הנוער, היו הבחירה והמיון קפדניים ביותר. כל נער שנתקבל עבר מבחנים של חשאיות ושמירת סוד ונערים פטפטנים לא זכו להתקבל.
הנערים והנערות שנתקבלו גויסו ליחידות-קשר ואומנו באיתות ובדגלים, וכן קיבלו גם אימון בת"ס ובנשק קל בעיקר באקדחים. תחנת האיתות העיקרית של רעננה היתה על המגדל הגבוה, המתנשא מעל לבריכת-המים במרכז המושבה. העליה אל המגדל היתה בסולמות ברזל, שרותקו לרגלי המגדל. ממגדל זה הצלחנו להתקשר לחדרה בצפון - לתל-אביב, לוד ורמלה בדרום. מובן שגם לישובים הקרובים בסביבה כמו כפר-סבא הרצליה וכדומה.
על גבי מגדל זה עמד זרקור ענק, אשר בעזרתו היינו מאירים את העיירה הערבית קלקיליה ולוחמים שלנו שנשלחו להתקפה היו רואים את הנעשה בכפר כמו באור-יום. הזרקור האיר עד למרחק של עשרה קילומטר. המפקדים היו: יוסף גולן, יוסי רביד ואחרים.

תפריט נגישות

גלעד לזכרם

יחידות ההגנה

הפלוגה "הנודדת"

מחלקת החברות

מחלקת הנוער