ברוכים הבאים!
יח בניסן, תשפ''ד, 26/04/2024
תפריט נגישות
דלג לתוכן העמוד
עמוד הבית
עבור לתפריט נושאים
עבור לסרגל הניווט
עבור למפת האתר
גלעד לזכרם
לזכר בני רעננה חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה
אודות
דבר ראש העירייה
דבר יו"ר ארגון "יד לבנים" רעננה
חללי מערכות ישראל
נפגעי פעולות איבה
הדלקת נר
מורשת קרב
אנדרטאות
ה"הגנה"
ה"הגנה" ברעננה
הסליקים ברעננה
יחידות ההגנה
לח"י
מחסנים ונשק
יד לבנים
צרו קשר
לדף נופל
אלבום זיכרון
חברים מספרים על שמעון
ירושלים בתקופת המאורעות
קרב עיראק אל מנשיה
יד זיכרון לבני מגדיאל שנפלו במערכות ישראל
מכתביו של שמעון
"ראש השנה"
"סגולת ישראל"
"רות"
"בין סמטאות ירושלים העתיקה"
עבודת תלמידים לזכרו
חוברת לזכרו
הדלקת נר
סמל
שמעון
אשכנזי
ז''ל
"סגולת ישראל"
אחת הסגולות המצוינות בחיי האומה הישראלית ובתולדותיה היא, כידוע, הנבואה, אשר לא הייתה בחיי העמים האחרים ובקורותיהם.
הנבואה בהוראתה הנשגבה היא לא רק אחת הסגולות המיוחדות, כי אם גם אחד היסודות היותר חשובים, אשר אם כי בשורה הראשונה פעולתה ניכרת בתולדות ישראל, הלא יש לה ערך גדול גם בתולדות עמי התרבות החדשים.
חוץ ממה שדברי נביאי-ישראל הם דברי אלוקים חיים, ראוי לשים לב להבדל, שבין הנבואה הישראלית לבין עובדי אלילים.
במקסם העמים העתיד עומד קבוע ומוכן מאתמול, ואין עוד לשנותו. הכוהן יודע את העתידות ומגיד מראש. אבל הנביא הישראלי אינו אלא מוכיח, אלוקים שולח את דברו בידו אל העם, והוא מורה לעם את אשר עליו להיות, איך יחיה ומה יעשה עתה במצבו שהוא נתון בו.
אולם מלבד ההבדל הזה יש עוד הבדל יותר נכבד, והוא - דבר שעליו ינבאו עובדי אלילים, אין לו כל תנאי והוא גזור וקבוע. אבל לנבואת ישראל אין עתיד קבוע, אשר יבשר הנביא יבוא רק בתנאי, שהגזרה יכולה להיבטל בשינוי המעשים לטובה.
גם אומות העולם ידעו זאת, כמאמר חז"ל:
"נבוכדנצאר היה ירא לעלות להילחם בישראל, שמא בני ישראל ייטיבו דרכיהם, והנבואה המבשרת את החורבן תבוטל".
על כן יש הבדל עיקרי, נבואת הקוסם היא בלי כל תנאי, והנבואה הישראלית רק בתנאי, כמו שכתוב בירמיהו י"ח: "רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד, ושב הגוי ההוא מדעתו אשר דיברתי עליו, וניחמתי על הרעה, אשר חשבתי לעשות לו". דברי אלוקים, אבל דברים אלו אינם גזרה נחרצת שאין לשנותם, כי יש בהם תכלית מוסרית. זהו תמיד סגנון הנבואה הישראלית.
ואמנם, תשובת התרפים של עובדי אלילים על-פי צורתה החיצונית הייתה נאמרת תמיד בתנאי, תנאי כזה היה נותן את היכולת לקוסם, כי יצדק תמיד, ולא יכזבוהו התרפים. תשובתו הייתה נשמעת לשני פנים. הנני מביא פה דוגמא אחת ידועה לכל: קרסוס מלך לוד, בצאתו ללחום עם מלך מדי, היה חפץ לדעת אם ינצח או ינוצח. התרפים עונים לו: "אם פרד יהיה מלך מושל על המדיים, אז תנוס, לודאי, קל הרגליים". בשמחה יצא קרסוס למלחמה - ויוכה, ולתרפים היה הצדק: אבי כורש מלך המדיים, היה פרסי, אמו הייתה מדית, ובכן כבן לשני שבטים הוא היה פרד. אילו היה קרסוס מנצח, גם אז לא נכזבו התרפים. הן לא פרד משל על המדיים כי אם בן-אדם, וכן גם חשב המלך.
סימנו המובהק של כוהן התרפים הוא עורמתו וחריצותו, לבל יבוא במבוכה ולבל יתבדה. על כן תשובת התרפים היא תמיד בעלת דו-פרצופים, אשר קוויהם מטושטשים ובלתי ברורים. אבל הנבואה הישראלית היא תמיד ברורה ומפורשת ומוכיחה תמיד בלשון: "בידכם נתנו החיים והמות". כלומר, בידו של כל אחד תלוי גורלו. הרעיון הזה שנוי ומשולש כמה פעמים בספר ירמיהו.
פקודתו של הנביא בתור מוכיח היא סגולה מיוחדת של האומה הישראלית, אשר בחר בה ה', דוגמתה לא נמצאת בקרב העמים האחרים, כי יקום בקרבם איש, ויפנה את כל העם ויוכיחו, ייסרו ויראה לו את הדרך, אשר ילך בה.
פקודה היא, אבל מלך יפקוד את הנביא. לא העדה, ולא העם יבחר בו, נביא הוא, יען השם בחר בו. נביאי ישראל ידעו מראש, כי חרפה ינחלו, הדבר נתאשר עד מהרה מהניסיון המר, אבל הם ממלאים את חובתם באמונה, כי כל עקרה אינו אלא לעשות רצון בוראם ושולחם.
הנביאים לא היו פוחדים, ועוז רוחם לא ידע גבול, יען כי מצד אחד הייתה פקודת שולחם חזקה עליהם, ומצד שני היו שואבים את ביטחונם ממקור דאגתם העמוקה לאושר העם, אשר מילא את כל חדרי לבבם.
סולם רוחם הדואג וחרד לגורל העם - סולם זה, אשר ראשו מגיע השמימה, ניצב איתן כל ימי התוכחה.
זאת היא אחת מהסגולות, אשר עם ישראל התפאר ומתפאר בה עד היום הזה.