פקודת הנסיגה - במבצע יורם
הגדוד השלישי לא הצליח ליצור קשר עם הגדוד החמישי וחשש לסייע לו באש, מחמת הסכנה שיפגע באנשיו. הגדוד השלישי, נטול יכולת לפעול, החל לסגת, כאשר במטה המבצע משוכנעים כי אנשיו טעו בהתמצאותם בשטח. יש לציין כי לגדוד לא היו נפגעים וחלק מהאנשים לא הבינו את ההחלטה על הנסיגה, מאחר שסברו כי יכלו להשתלט על המשלט. החלה נסיגה, בתנאים קשים, תוך נשיאת הפצועים, תחת יריות וצליפות, עד שהגיעו לכביש ומשם פונו במכוניות לאזור שער-הגיא.
הגדוד החמישי המשיך את לחימתו והשלים את כיבוש משלט י"ד, תוך הדיפת התקפות נגד של הליגיון. למרות האבידות הרבות, זכה הגדוד בהישג גדול, בהביאו את מערך הליגיון לסף התמוטטות, אך החשש כי הכוח לא יוכל לעמוד בפני התקפת-נגד נוספת, גרמה למיפקדת המבצע, שלא יכלה להחיש אליו תגבורת, לאשר לו לסגת. ב- 05:30, אור ל- 8.6, ניתנה הרשות לנסיגה והיא התבצעה בצורה מסודרת, כאשר גם כוחות הליגיון שלמולם נסוגים. הבעיה העיקרית נבעה מהקושי לחלץ את 60 הפצועים, כשמרבית ההרוגים נותרה בשטח. נעשה מאמץ לחלץ מהשטח את כלי הנשק.
שמות הנופלים: שמואל בן-טוב (בונפיל); עמוס בן-אריה (לפין); מנשה ברקוביץ; מתתיהו גורדון; בנימין גלעדי; יעקב ים; יצחק יעקובי; משה-חיים כהן; יוסף לוי (מבורך); אברהם לידר; צבי-זאב מאיר; יקהת רובינשטיין; ברוך רוהלד; יצחק שולמי; גרשון שרמן; יהודה שרעבי;