זכרונות חברו
סיפר חיליק מעודד, חברו לגרעין:
"נחמיה היה נער מאד מיוחד. נוח לבריות ללא תביעות. חרוץ תמיד ומוכן לעזור ולתרום. בסוף 1951 ערכנו מסיבה לסיום שנת הלימודים הראשונה שלנו בקיבוץ. בתום המסיבה ערכו ארבעה מאיתנו, כולל נחמיה, טיול לילה לירמוך. חצינו את המים בשחיה, ולפתע הגיעו מנגד הירדנים ואנו היינו לכודים. עוד אנו מנהלים איתם ויכוח קולני, נבלע לפתע נחמיה בין קני הסוף הגבוהים, חמק ורץ הביתה להזעיק עזרה. כשתיים-עשרה שעות ישבנו שם שלושתינו כשרק תחתונים לגופינו. היינו אז בני שש-עשרה..."