דברי מפקדו
רס"ר יעקב, שהיה בין מפקדיו של שלמה, כותב על שלמה החייל:
"ככל שעובר הזמן, מיטשטשת דמותו של חייל ביחידה. שלמה היה טירון כשהגיע לגדוד שהיה אז בהקמה. התנדב לחיל למרות שדאג מאוד למשפחתו הרחוקה ממנו.
שלמה התבלט כבר כשהיה חייל סדיר בעת מלחמת ההתשה בסיני, הוא הוצב בקו המעוזים, סיכן את עצמו, קפץ חשוף על הצריח והניס באש תותחים מטוסים שבאו לתקוף את מעוזו. את שרות הסדיר סיים כמפקד בכיר ואהוב שמפקדיו האיצו בו להמשיך את שרותו בצבא. שלמה אכן המשיך לשרות קבע. למזלו עבר את מלחמת יום הכיפורים ללא שריטה, למרות שלחם בקו הראשון וסיכן את עצמו פעמים רבות תחת אש אוייב. רק זמן מועט נותר לו להתרגעות שבין המלחמות. מהר מאוד שוב מצא את עצמו עם יחידתו, במלחמה קשה ואכזרית ברמת-הגולן.
יום גורלי זה היה כאשר מילא את מקומו של קצין שהיה חסר, הצטרך לצאת למירדף ב"שיא החרמון". שלמה כדרכו לא היסס להתנדב ויצא למלא את המשימה שהוטלה עליו. כעבור שתים-עשרה שעות נתקבלה הידיעה כי שלמה, חשוף כהרגלו בעמדה, נפגע מאש האויב ונהרג.
קשה לבטא במילים את ההלם שחשנו אני וחבריו עם קבלת הידיעה.
חמש שנים שרת רס"ל עוזיאל שלמה תחת פיקודי. לא אגזים אם אומר כי שלמה נמנה עם החבורה המהווה את הבסיס הטוב לצבאנו."