קורות חיים
בתם הבכורה של יפעת ודוד סטיב. נולדה ביום י"ד באלול תשס"ג (11.9.2003) בבריסל, בירת בלגיה. אחות לקנזה חנה שפרה.
שי רחל ליזה, ילדה חייכנית, מלאת שמחת חיים וטובת לב גדלה בבריסל במשפחה ציונית חמה ומלוכדת. החלה את לימודיה היסודיים בבית הספר היהודי "גננו" והתגלתה כתלמידה מבריקה, קפדנית וממוקדת, שהאמינה בחשיבות הדרך יותר מאשר בהישג עצמו; לא ההצלחה היא שהניעה אותה אלא איכות העשייה – השאיפה לעשות את הדברים על הצד הטוב ביותר.
את סופי השבוע והחופשות הקדישה לתנועת הנוער הציונית "הבונים דרור", כחניכה בקבוצת "ניצנים" שבקן התנועה בבריסל. היא השתתפה בכל הפעילויות ולא החמיצה אף מחנה. בכל סביבה חברתית שבה שהתה בלטה במאור פניה, ברוח נתינה שבאה מהלב, ברגישותה הרבה וביכולתה לחוש אמפתיה והזדהות עם כל אדם. "היה לה כישרון לתפוס את אלה שנותרו בחוץ כדי לכלול אותם עם אחרים, ובאופן כל כך טבעי," סיפרו הוריה. חייה של שי היו תוססים, מלאי עניין ופעילות, ואחרי שבוע עמוס אהבה במיוחד את ערבי שבת, שבהם נפגשו כל בני המשפחה ושיתפו בחוויותיהם, שוחחו על כל נושא שבעולם ונהנו מזמן האיכות המשותף.
מסיבת בת המצווה של שי אורגנה במשותף עם שלוש חברותיה הטובות שגדלו יחד, והיוו חבורה בלתי נפרדת. האירוע המיוחד עוצב בהשראת תאוריית ארבעת האלמנטים שפיתח אריסטו בימי יוון העתיקה, תאוריה שלפיה העולם מורכב מארבעה יסודות – אדמה, מים, אוויר ואש שלכל אחד מהם איכויות ומאפיינים ייחודיים. שי הייתה כמובן האש – היסוד האנרגטי ביותר המייצג תנועה, פעילות והתחלות חדשות.
בספטמבר 2015, ימים אחדים לאחר חגיגת בת המצווה, עלתה עם משפחתה לישראל. הם התיישבו ברעננה, שם בילתה שי את שנות העשרה שלה. היא נכנסה לחטיבת הביניים "השרון", השתלבה במהירות מעוררת השראה ויצרה מייד קשרים חדשים. עם זאת, המשיכה לשמור על קשר הדוק עם בני המשפחה והחברים מבריסל, פגשה אותם בחגים ובחופשות – בישראל או בבלגיה – ולא ויתרה על השתתפות במחנות הקיץ של "הבונים דרור" שהתקיימו בצרפת.
בסיום לימודיה בחטיבה המשיכה לבית הספר התיכון "אוסטרובסקי" שברעננה. גם כאן הפגינה את יכולותיה הגבוהות ואת כישוריה החברתיים, אך שמרה על צניעות ולא התהדרה בהישגיה. "שי הייתה מהדמויות הבולטות בשכבה," סיפר מנהל בית הספר, "תמיד עם חיוך קורן. היא זכורה לכולנו כתלמידה חכמה, כזו שכיף ללמד, ללמוד ולהיות במחיצתה. הייתה נערה אהובה על כל מי שנכח בסביבתה."
בתקופה זו הכירה את אהבתה הראשונה – רוי, אף הוא יליד בלגיה, שלמד באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה). יחד איתו התוודעה למעגלים חברתיים חדשים, ובהיותה בוגרת לגילה השתלבה בהם בטבעיות רבה – למרות הפרש הגילים. שי פגשה צעירים וצעירות מכל רחבי העולם שבאו ללמוד בארץ, והפכה לדבק המאחד בין כולם; היא גילתה דאגה מיוחדת לאלו מביניהם שהגיעו ללא בני משפחותיהם, והזמינה אותם בקביעות לארוחות שבת וחגים.
בד בבד עם לימודיה לקראת הבגרויות, החלה לעבוד בחנות תכשיטים והתאהבה בעולם זה – ביופיים של התכשיטים, בדרך יצירתם ובאומנות מכירתם. היא החליטה להתקדם בתחום ולפתח מותג תכשיטים משל עצמה. כהרגלה, שאפה לחוות את התהליך במלואו ולהיות שותפה מלאה בבנייתו, ללא דרכי קיצור וללא שהיות – "כי שי כמו שי, תמיד רצתה להיות טובה בהכול, ושההכול הזה יקרה כאן ועכשיו," כך סיפרו אוהביה. בשלב הבא שקדה על הקמת אתר אינטרנט; היא פנתה לאביה, שהיה בעל עסק לבניית אתרים, וביקשה ללמוד כיצד לתכנת את האתר שלה בכוחות עצמה. בתוך חודש אחד בלבד, ללא כל ידע מקדים, ובעבודה עצמית קשה ואינטנסיבית, רכשה את הידע הדרוש ופתחה את אתר התכשיטים "קאליסי".
שי סיימה את לימודיה בהצלחה רבה, ומייד החלה במסלול קדם-צבאי של לימודי הנדסת חשמל במכללה להנדסאים בתל אביב, כשלנגד עיניה מטרה ברורה: לשרת בחיל האוויר ולעבוד על מטוס הקרב המתקדם בעולם – ה"אדיר" (F-35). "היא כאילו ידעה שחייה יהיו קצרים מדי ושעליה לחוות את הנאות החיים גם בתור סטודנטית," אמרו בני משפחתה, וסיפרו כי הייתה מאושרת, חגגה בתל אביב ובמסיבות עם חבריה – אבל הקפידה בכל יום שישי לעזור בעבודות הבית לקראת השבת, ואהבה לאפות בעצמה את החלות.
ב-13 באפריל 2022 התגייסה שי לצה"ל והוצבה בחיל האוויר. את הטירונות עשתה בבסיס "הטכני" בחיפה – בח"א (בסיס חיל האוויר) 21 – בית הספר למקצועות הטכניים, ולאחריה המשיכה לקורס חמ"מ (חשמלאי מטוסים ומסוקים). מפקדיה שהבחינו בהשקעתה יוצאת הדופן זיהו את הפוטנציאל הגלום בה, את כישורי ההדרכה שלה ואת היותה מנהיגה מלידה, והציעו לה להצטרף לסגל ההכשרה של בית הספר. שי נענתה בשמחה, והמשיכה לקורס פיקוד. את הסיפוח – שלבו האחרון של הקורס, המתקיים באחד מבסיסי חיל האוויר – ביקשה לבצע בלימוד מטוס ה"אדיר", כפי שחלמה. בקשתה נענתה; היא סופחה לבסיס "נבטים" (בח"א 28) שבנגב הצפוני ובמשך חודשיים למדה את מערכות החשמל של המטוס.
בנבטים פגשה חברים חדשים וזכתה למפגשים מרגשים. היא נהנתה מכל רגע, ובשיאה של התקופה אף נבחרה לערוך לתייר החלל האמריקני מארק בזוס סיור מודרך בבסיס. בתום תקופת הסיפוח חזרה בגאווה לבסיס "הטכני", הוצבה בגף מסוקים וכלי טיס מאוישים מרחוק, והוסמכה לשמש מפקדת חניכים בקורס טכנאי מטוסי קרב מתקדמים.
גם בשירותה הצבאי בלטה שי באווירה הנעימה שהשרתה סביבה, ביכולתה לתמוך בחבריה ולהעצימם, ובהיותה מודל לחיקוי. "את פשוט היית בן אדם מדהים," כתבה חברתה גיל, "תמיד ידעת לראות את הדברים הטובים, ידעת לגרום לכולם לחייך ולרצות להיות לידך – גם ברגעים שלא היה לך קל. הספקתי ללמוד ממך כל כך הרבה." וכך כתב אחד מחניכיה: "היית מפקדת נפלאה. תמיד אזכור איך חייכת ושמחת כשהגיע הגשם הראשון ואיתו קשת בענן – התרגשות כנה ואמיתית כזו. היית אמיתית, שמחה ומקסימה."
שי עמדה לפתוח את הקורס הראשון שלה כמפקדת קורס. בהתלהבות רבה עשתה את כל ההכנות, עברה בשקדנות על כל פרט ופרט ולא ידעה את נפשה מרוב התרגשות. היו לה אין-סוף תוכניות, והיא סימנה לעצמה עוד ועוד יעדים להגשמה.
בשבת, 24 בדצמבר 2022, שהתה בבית בחופשה קצרה. חודשים אחדים קודם לכן עברה המשפחה להתגורר בקריית שמונה, בקרבת המשפחה המורחבת, ושי קבעה להיפגש עם ידיד באגמון החולה כדי לצפות בציפורים, לנשום את הטבע ולמלא מצברים. "לפני שיצאה היא הדליקה לי מנורה ונר ריחני," סיפרה אימה, "שמה אותו לידי ויצאה. היא אמרה שתחזור מהר כי היא עייפה ורוצה לנוח." דקות לאחר מכן, אירעה תאונת דרכים קשה בכביש 90, בצומת לא מרומזר, ששמה קץ לתוכניות ולחלומות וגדעה את חייה הצעירים של שי בעודם באיבם.
רב-טוראי שי רחל ליזה קארון נפלה ביום ל' בכסלו תשפ"ג (24.12.2022) והיא בת תשע-עשרה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שמונה. הותירה הורים ואחות. לאחר נפילתה הועלתה לדרגת סמל.
לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל תשפ"ג שודרה ב"רדיו קול רגע" תוכנית מיוחדת לזכרה של שי בהשתתפות אימה ובן זוגה, שבה סיפרו עליה ועל החשיבות להנצחת מורשתה ופועלה. התוכנית זמינה באתר האינטרנט 96fm.
במותה ציוותה שי חיים. לאחר נפילתה, הותקן רמזור בצומת המסוכן בצומת 90, סמוך לאגמון החולה, שבו קופדו חייה.