מישר אפרת כהן ז"ל

קורות חיים

אפרת, בת זקונים להוריה נעמי ושמואל, אחות למירב, עירית ותמיר. נולדה בפתח תקווה ב-18.8.1975, י"א אלול התשל"ה. ילדה מופלאה, מלאת חיים ואנרגיה, בעלת חיוך קסום וכובש, אוהבת ואהובה. בעשר אצבעותיה פילסה את דרכה, גברה על קשיים והצליחה.

אפרת גדלה והתחנכה ברעננה, למדה בבית הספר היסודי "מגד", בחטיבת "השרון", ובתיכון אוסטרובסקי. בשנת 1993 התגייסה לצה"ל, שירתה בחיל האוויר בתפקיד בת צב"ה (ציוד, בטיחות והצלה) וסיימה שירותה בשנת 1995 בדרגת סמל, כחיילת מצטיינת.

במהלך השנים הבאות למדה ועסקה בחינוך ובטיפול. הייתה מדריכה ב'מצפה ים', מוסד לעברייני נוער והתנדבה במחלקה השיקומית בכלא השרון, וכמדריכה חברתית בקיבוץ רמת הכובש, בו גם ניהלה את בית הילדים.

בין השנים 2004-2007 ובין עיסוקיה המגוונים, למדה אפרת ב"בית ברל" לתואר ראשון במסלול הוראת אמנויות בחינוך המיוחד, המשיכה בסמינר הקיבוצים לימודי תואר שני בתוכנית תלת שנתית להכשרת מטפלים בפסיכודרמה. העבודה המעשית הייתה ב"חוסן", מרכז טיפולי להחלמה מסמים, עם פגועי נפש במחלקה סגורה בבית החולים "אברבנל" ועם נערות בבית ספר לנוער עבריין בדרום תל אביב. בהמשך עבדה אפרת בפנימיית "הדסים" כמדריכה במשפחתון בנות בעלות רקע עברייני, אחר כך במועצה האזורית "לב השרון", בתפקיד רכזת נוער במושב ניצני עוז ואחראית על כל פעילות הנוער במושב.

אפרת לא בחלה בשום עבודה. תמיד נכונה הייתה להעניק תמיכה וסיוע לחלש בקהילה. מסירותה הרבה, רצונה להושיט עזרה לאנשים שהגורל זרק אותם לתהומות החיים, הם שהובילו אותה לעמוד בחזית העשייה. אפרת נלחמה להתקבל לשב"ס, שירות בתי הסוהר, בחזית הקשה, המורכבת והמאתגרת ביותר בכלא הנשים "נווה תרצה" ברמלה, בתפקיד קצינת חינוך.

אפרת הייתה דמות משמעותית ואהובה גם על הסגל, גם על האסירות. היא אהבה את עבודתה בכלא ובדרכה האופיינית, עטפה את האסירות בחום ואהבה, בסבלנות, הקשבה ואיכפתיות, בחמלה ורגישות. היא התייחסה אליהן ללא ביקורת ושיפוט.

את אהבתה הרבה לבעלי חיים, הביאה איתה אפרת אל בין כתלי הכלא, בו הקימה פינת חי, פרויקט ייחודי במינו שמומש ב"נווה תרצה", מתוך הכרה בפוטנציאל הטיפולי הטמון באינטראקציה עם בעלי חיים. אפרת הובילה בכלא גם את פרויקט "כתף" - ראשי תיבות של כוח - תקווה - פעולה, אשר נבנה מתוך הצורך לתת מענה לאסירות הסובלות מבעיות נפשיות.

בגישתה המיוחדת הצליחה אפרת למצוא את הדרך לליבן של האסירות, נתנה להן כוח ויצרה עבורן מסגרת, בתוכה תוכלנה לבנות לעצמן שיגרת חיים.

אפרת כהן, הייתה דוגמא וסמל של אישה צעירה נחושה, מתמידה, חרוצה ורגישה. היא תיזכר כאשת חינוך מובילה ומשמעותית, בעלת לב רחב מלא חמלה, נתינה, רוך, אהבה וחום.

אפרת הייתה מאורסת לאמנון מאיר עולה חדש מפינלנד והם תכננו להינשא לאחר הקורס.

ביום ב-2.12.2010, כ"ה כסלו התשע"א, נפלה אפרת בעת מילוי תפקידה, כאשר יצאה עם צוערי קורס הקצינים לבית סוהר דמון לפנות את אסירי בית הסוהר בשל החשש לחיי האסירים והסגל עקב השריפה. אוטובוס הצוערים בו נסעו עלה באש כאשר טיפס במעלה הר הכרמל בדרך למשימה מבצעית בלב התופת.

להבות האש גברו על האדם.

אפרת הייתה בת 35 במותה. הותירה אחריה הורים שתי אחיות ואח. הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי ברעננה.

יהי זיכרה ברוך.