קורות חיים
ביום ראשון 5.10.97 צום גדליהו, נקטף לו אדם יקר, אדם ישר ואציל נפש, בעיצומו של תרגיל צנחנים מן הגדולים בעשור.
רב"ט יונתן (יוני) סגל היה הנהג המובחר ביותר של יחידה מיוחדת בחטיבת הצנחנים - יחידת מודיעין צנחנים.
באותו יום גורלי נהג יוני מבסיס תקוע בהרי יהודה לבסיס בלי"ש הסמוך לב"ש, בדרכו חזרה ליד אשקלון, במרחק 3 קילומטרים דרומית לצומת ניצנים, בכביש מפותל וחשוך, ארעה התנגשות חזיתית בין מכוניתו הצבאית של יוני לבין רכב פרטי, ובהבזק של שניה נלקחה מאיתנו דמותו ונפשו האצילית הנשגבת, האנושית, והחמימה - יוני נהרג במקום התאונה כתוצאה משבירת מפרקת.
למחרת ההלוויה היה יוני אמור לחגוג את יום ההולדת ה-19, אך למרבה הצער והכאב הוא לא זכה.
"ואהבת לרעך כמוך" - כזה היה יוני, יוני תמיד אמר שצריך לנצל כל רגע בחיים. האופטימיות האין סופית של יוני הוכיחה כי החיים הם יפים ויש קודם כל לעזור לזולת. כזה היה יוני: ילד של תמימות, אהבה, מסירות ועזרה שאין מילים בעולם לתארה, אדם הנותן מנפשו ומעצמו לחברים, למשפחה ולמורים בבית הספר. אדם מלא שימחת חיים שאהב להצחיק את העולם ולהרגיש את סביבתו קורנת אור ואושר עילאי ורוחני. אדם מוכשר היה יוני בהרבה תחומים. תחום המוסיקה היה אחד התחומים בו מצא חיבור לנפש ולאהבה.
יוני סיים את לימודיו בתיכון לפני כשנתיים, היה תלמיד למופת ואחד ממצטייני מגמת המוסיקה בו הוא למד.
מספר מנהל התיכון אבינועם גרנות: "בערב ראש השנה הגיע יוני לבית הספר; חסון היה, חייכן ומלא אושר כתמיד. בחיוך המבוייש והנצחי שלו בירך את כולנו בברכת שנה טובה. יומיים לאחר החג נחתה אלינו הבשורה המרה.
יוני שלנו אדם למופת, אשר בביה"ס ידו היתה בכל: לתקוע יתד בסיפריה, להושיט לכולם עזרה, בכל הזדמנות שצריך כתף - יוני שם".
"מסור לכל תפקיד ומשימה" - על כך מעידים גם חבריו ומפקדיו מיחידת המודיעין של הצנחנים. מפקדיו מספרים שיוני הוא בעל אישיות מיוחדת שעם מותו, הותיר מאחוריו מורשת אישית, דוגמא ומופת לחבריו, לחיילים ולצבא. מי ייתן והמורשת האישית והמופת של יוני יהיו דוגמא לכל חיילי צה"ל. יוני שלנו הוריש לנו בצוואתו את היקר מכל לאדם, את האנושיות החום והיצרתיות המוסיקלית המסמלת את דמותו המופתית והנצחית של יוני - האדם והאגדה.
אהבת חייו של יוני היתה המוסיקה. הוא ידע והרגיש את החיבור הדק של נפשו עם המוסיקה. האהבה בינהם היתה גדולה, ההתחברות למציאות ולעולמו המוסיקלי הקסום, היתה דרך היצירות שהוא כתב וניגן. הוא היה מוסיקאי ברוחו ובנישמתו, מלחין שבדרך. נפשו העדינה התחברה עם המלחינים הגדולים בעולם. הוא יצר את הקשר שלו ליצירות הקלאסיות. היצירות שיוני כתב הם מלאות חיים והרמוניה. יצירתו האחרונה היתה מסע אל החלומות, יצירה שנכתבה בעצב וכאב. חלומותיו ברוח חרוזים, במנגינות אשר נוגעות לכל אחד ואחת מאיתנו, הנקודות הרגישות ביותר בליבו. יוני ידע לחדור לנפשו של אדם וללבו בליטוף, בחיבוק, בחיוך ובאופטימיות מלאת חיים. הוא היה עמוד התווך של המשפחה והחברים הרבים. כולם אהבו אותו, לא רק כחבר או חייל, אלא כאדם המייצג את הטוהר, השלמות, העזרה, החום והאהבה.
יוני היה שובה לב בחיוכו ומקרין אצילות נפשית ורוחנית. יוני השאיר אחריו חלל גדול. אף פעם לא יכולת לדעת אם היה עצוב, כועס או סתם ללא מצב רוח. תמיד היה הדואג האכפתי, החבר של כולם.
הפסנתר הלבן שאהב, עומד דומם ושותק, כמו מבין שאין עוד מי שינגן עליו. המשפחה כולה והחברים אבלים על האובדן הנורא. אדם שסימל לרבים את הטוב והאושר.
יוני הותיר אחריו מורשת אישית, דוגמא ומופת לכולם והוא חסר לנו ויהיה חסר לרבים. יוני תמיד יהיה בליבנו לעד. לא נשכח אותך יוני'קה.
יהי זכרך ברוך יונתן (יוני) סגל.