רס"ן ישי מישר סלומונוב ז"ל

קורות חיים

בנם של בתיה (בת-אל) ויששכר. נולד בתל-אביב. היה כבן שנתיים כשהגיעה המשפחה להרצליה בשלהי קיץ 1938.

בילדותו היה מקסים והלהיב את הבריות. למד בבית-הספר היסודי "ויצמן". בגיל 14 עבר לדגניה א' ולמד בבית הספר החקלאי בבית-ירח. הירדן והכנרת העשירו את רוחו, והוא החל לכתוב שירים, רובם שירי אהבה לארץ-ישראל ושירים לזכרם של לוחמים שנפלו. מנעוריו הקדיש ממרצו ומזמנו לטיפול בנוער - וגם כשהתבגר עסק בחינוך נוער ובגדנ"ע.

בינואר 1954 התגייס ישי לנח"ל ונמנה עם המחזור הראשון של הנח"ל המוצנח. השתתף בקרב פנים אל פנים עם הפדאיון על ניצנה. נפגע בראשו ובאזנו, ועשה הכל כדי לחזור לכושרו הקרבי המלא.

בנח"ל נתן ביטוי ליכולתו הפיקודית והמנהיגותית. בוגר קורס לקציני חי"ר, קורס למפקדי פלוגות ובית-ספר לפיקוד ולמטה. היה מפקד היאחזויות הנחל כרם-שלום ונח"ל סיני. היה בין מקימי היאחזויות נח"ל נוספות. השתתף בקרב הסבחה.

במלחמת ששת-הימים היה מפקד מחוז לכיש - בתקופה זו גר במושב לכיש עם אשתו עפרה, ובו נולדה בתם הבכורה אורית.

בתקופת מלחמת ההתשה, שירת בסיני בבלוזה, בטבחה ועוד. פעמיים עלה על מוקש ובנס ניצל.

שנים אחדות היה ישי אזרח, אך בעקבות מלחמת ששת הימים שב והתנדב לקבע. רבים העריצו בו את פשטות ההליכות, את עליזותו, מנהיגותו וכשרונו למשוך את הרבים אחריו לכל אשר הלך. ברוח האמונה, באלהים ובכתוב בתנ"ך חינך את שתי בנותיו, אורית ומיכל, כדי להקנות להן את ערכי הרוח והמסורת שעברה במשפחתו במשך דורות.

עם סיום בית-הספר לפיקוד ולמטה (פו"ם) קיבל דרגת רב-סרן ועמה תפקיד שלו ייחל: מפקד המכון להכשרת מפקדים. עסק בהכשרתם החינוכית לקראת משימות קשות והקנה ערכי רוח, מוסר וטוהר הנשק.

במלחמת יום הכיפורים הוחזרו כל חניכי המכון ליחידותיהם, וישי יצא ליטול חלק במאמץ המלחמתי. הצטרף לגדוד 564 שיצא לעבר העיר סואץ. נתמנה למפקד כוח שנצטווה להשתלט על הכניסה אל העיר סואץ. התקדם בראש חוליה שהתקדמה לפני הכוח. ביקש לברר המקור שממנו נורתה אש מצרית עזה, ואז פגע בו כדור צלף, והוא נפל.

הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בהרצליה.

הניח אחריו אשה ושתי בנות, הורים, שבע אחיות ואח.