טוראי גרי אלן מאירס ז''ל

הדלקת נר לחדר נרות

בן איזבל וברנרד

נולד בי"ט בתשרי תשכ"ב, 29/10/1961

שרת בנח''ל

יחידה: 904

התגייס ב-ינואר 1980

נפל בעת מילוי תפקידו

בכ"א בכסלו תשמ"ב, 16/12/1981

מקום נפילה: ראש הנקרה

באזור הגליל

מקום קבורה: רעננה

הותיר: הורים ואח

מ.א. 3452278

בן 20 בנפלו

קורות חיים

גרי עלה ארצה מרודזיה, דרום אפריקה, במאי 1978 עם הוריו ואחיו הצעיר ראסל. הוא עלה מפני שהיה אידאליסט. גרי האמין בישראל. "ישראל", כך אמר לא פעם לחברו הקרוב דוד-דייב דאב, "חשובה יותר מכל." ועוד אמר גרי לידידו: "לדור הזה שלנו ניתנה ההזדמנות לקדם את מדינת ישראל ועלינו לקחת את ההזדמנות הזאת בידיים!"

גרי שהיה בראש וראשונה ספורטאי, האמין שבאמצעות הספורט אפשר להגיע לבני עמים אחרים, לקדם את השלום, לנפץ כל תחושה של אנטישמיות ועויינות בין בני האדם.

גרי נולד למשפחה בעלת מודעות ספורטיבית גבוהה. בגיל שבע החל להתחרות בענפי ספורט שונים, זכה בתחרויות טניס, אתלטיקה ושחיה. תמיד נהג לאמר: "שכולם ידעו שיהודים מסוגלים גם לזה!" בנעוריו כבר היה ספורטאי מצטיין, בחור חזק וחסון שהתמסר יותר ויותר לרוגבי, יצג את רודזיה בתחרויות רוגבי בינלאומיות. כאשר הגיע לישראל התמקד כאן בענין הקמת נבחרת הרוגבי הראשונה בארץ. גם לאחר שהתגייס לצה"ל אפשר לו הצבא לצאת למשחקים בחו"ל, פעם לצרפת ופעם לשויצריה, ליצג את "נבחרת הרוגבי של ישראל." היה זה הוא, גרי מאיירס, שזכה בחו"ל בנקודות הראשונות עבור ישראל - באפריל 1981.

גרי היה כוכב רוגבי, שחקן הגנה מעולה של "קבוצת אסא ירושלים" ושל הנבחרת הלאומית. היה גם חבר במועדון הרוגבי של האוניברסיטה העברית בירושלים.

גרי, צעיר פופולרי, טיפוס של מנהיג, בחור נמרץ, חברותי, אהב את שרותו בצבא, לא התקשה בביצוע משימות - אבל התקשה בלימוד השפה העברית.

חברו דייב זוכר את גרי באהבה ועצב:

"יחד למדנו ב"חוות הנוער הציוני" בירושלים, שם הופעל פרויקט מיוחד ללמודי בגרות באנגלית לעולים אנגלו-סכסים. שנתיים למדנו שם יחד, גרנו באותו חדר, היו לנו חיים מענינים בחברת עולים חדשים וישראלים. גרי סיים שם את בחינות הבגרות וכל התקופה התבלט כבחור מיוחד, הוא היה האבא של הקבוצה האנגלו-סכסית, מצד אחד נמרץ ובעל טמפרמנט, מצד שני רגוע, סבלני חברותי. השגיו בספורט שימשו דוגמא לכולנו. גרי אהב את הארץ והתכוון להשאר בה. מאושר היה ששיחק בנבחרת הרוגבי של ישראל, מאושר היה בכל השג שיכול היה לתרום למדינה. כשהתגייסנו היינו ביחד גם בנח"ל. בשנת 1980 הלכנו לקבוץ גשר-הזיו, אחר כך עברנו קורס טירונות והמשכנו הלאה לסיורים בלבנון. היינו חיילים באותו בסיס באותו חדר. לבסוף גם יצאנו להאחזות הושעיה ליד נצרת עילית, שם חיינו כחצי שנה. משם יצא גרי, נפגע ונהרג. נותרו לו רק חודש אחד להשאר בהאחזות...

אותו יום הקפיצו אותו החבר'ה לגבול לעשות פאטרולים. אני עצמי הייתי בחופשת שישי-שבת וכשחזרתי נודע לי האסון שקרה...

לא יכולתי לעכל, אני עדיין לא מעכל... הוא יצא עם חיילים לסיור בג'יפ, היה עדיין חשוך בחוץ, היה בוקר מוקדם, הג'יפ נפל לואדי, מחץ את גרי למוות..."

שבועיים אחר-כך צריך היה גרי מאיירס להצטרף לקורס צנחנים, התכוון להמשיך בנח"ל מוצנח, השתוקק להיות צנחן - ולא זכה. לאחר מותו בחר דייב חברו ללכת ל"סיירת שקד."

אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא צרו קשר.

תפריט נגישות

גלעד לזכרם

טוראי גרי אלן מאירס ז''ל

קורות חיים