ברוכים הבאים!
יח בניסן, תשפ''ד, 26/04/2024
תפריט נגישות
דלג לתוכן העמוד
עמוד הבית
עבור לתפריט נושאים
עבור לסרגל הניווט
עבור למפת האתר
גלעד לזכרם
לזכר בני רעננה חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה
אודות
דבר ראש העירייה
דבר יו"ר ארגון "יד לבנים" רעננה
חללי מערכות ישראל
נפגעי פעולות איבה
הדלקת נר
מורשת קרב
אנדרטאות
ה"הגנה"
ה"הגנה" ברעננה
הסליקים ברעננה
יחידות ההגנה
לח"י
מחסנים ונשק
יד לבנים
צרו קשר
אלבום זיכרון
שוטר
יצחק
מאירי מרקו
ז''ל
הדלקת נר
בן אטי ומאיר
נולד ב,
שרת במשטרת ישראל
יחידה: מחוז מרכז
נפל בעת שירותו
בכ"ד בחשוון תשי"ז, 29/10/1956
מקום קבורה: רעננה
מ.א. 40667
בן 35 בנפלו
קורות חיים
יצחק נולד בעיר בקאו ברומניה בתקופה שבין שתי מלחמות עולם. גם אז לא פסקה באירופה האנטישמיות ורדיפת היהודים, שהתעצמה ברחבי אירופה עם עליית היטלר לשלטון.
ברומניה, כמו בשאר ארצות, החלו יהודים להישלח למחנות עבודה. אחיה של אמו, דודו של יצחק, נהרג במחנה עבודה רומני.
ברור היה שעליהם לברוח מרומניה.
בעזרת 'ארגון הבריחה'- התארגנות ציונית שהייתה אחראית להגירת המונים בלתי חוקית – הצליחו בני משפחת מרקו להימלט, נסעו ברכבת ליוגוסלביה, משם עלו להפלגה באונייה 'ההגנה' כ- 3800 איש, כאשר האונייה הורשתה להסיע רק 1800 בני אדם, בנוסף לבהמות ששימשו כהסוואה. בשנת 1946 הגיעו יצחק ורעייתו חנה לחופי הארץ אבל הבריטים תפסו את האונייה וכל נוסעיה הועברו למחנה עולים בעתלית, בו שהו כחצי שנה. בעתלית עבד יצחק כספר גברים.
בחלוף חצי שנה בחרו בני הזוג להשתקע במושבה הקטנה רעננה, בה התגורר אחיה של חנה, ווררו מנדל, שנפל במלחמת העצמאות. בחודשיהם הראשונים לשהותם ברעננה, הם גרו עם משפחת צביק אצל משפחת ברנקין ברחוב הרצל; לאחר מכן עברו לשיכון וותיקים שנקרא אז שיכון דוד רמז ובו חיו עד יום מותם.
בהגיעם לרעננה צריך היה להתחיל את החיים מחדש.
יצחק התגייס למשטרה, בשורותיה פעל למעלה מעשר שנים, היה שוטר מסור ואהוד בביקורת הגבולות, תחילה בנמל יפו, בהמשך בשדה התעופה בלוד.
ליצחק ולחנה נולדו שתי בנות, דליה ותמר.
באוקטובר 1956 נפטר יצחק מאירי (מרקו) בעת מילוי תפקידו בשירותו במשטרת ישראל. במותו הותיר אלמנה עם בנותיה הצעירות, דליה אז בת שמונה ותמר בת שלוש. בהלווייתו של האב יצחק נוכחו רבים, ביניהם אנשי משטרה לובשי מדים.
שנתיים לאחר מות בעלה נישאה חנה בשנית, בדאגתה לבנותיה, על מנת שלא תדענה מחסור ביתמותן.
אפשר כי בשל נישואיה השניים, לא נשמר הקשר עם המשטרה, בה היה יצחק מועסק ומוערך למעלה מעשר שנים. לאחר פטירתו הונצח שמו באנדרטה שהוקמה על ידי משטרת ישראל בשדה התעופה בלוד ובאנדרטה בעיר רמלה - והמשפחה לא ידעה על כך דבר.
רק לפני כחמש שנים, ביוזמת משטרת ישראל, נוצר הקשר עם משפחתו השכולה של השוטר יצחק מאירי.
דליה קמין, בתו הבכורה של יצחק, זוכרת אך מעט משנותיה הקצרות עם אביה, שנפטר בהיותה בת שמונה. את שנודע לה אודותיו ליקטה במהלך השנים מאמה, מבני משפחה וחבריו של האב.
''אני זוכרת אותו כאדם שמח, וכך כול האחרים זוכרים אותו.
למרות שעלה לישראל בחוסר כל, אבא מצא עבודה במשטרה, התפרנס בכבוד ותמיד חזר הביתה מעבודתו כשחיוך נסוך על פניו. הוא אהב לבלות עם אימא בסופי השבוע, אהב אותנו הבנות ואהב אנשים.
כל השנים עם אבא גרנו בשיכון רמז. לרשותו של אבא עמד טנדר של המשטרה ולפעמים - איזו שמחה זאת הייתה - אבא הופיע בשכונה כשהוא רכוב על סוס משטרתי! אחותי ואני וכל הילדים התלהבנו והתרגשנו - אבא שלי פרש על סוס!
השנה, בזכות הקשר שחודש בין המשטרה לבינינו, מונצח אבא יצחק מאירי בבית 'יד לבנים' ברעננה ושמו יועלה מדי שנה בטקסי הזיכרון לחללי צה''ל ומערכות ישראל.
אנחנו, משפחתו, חשים כאילו אבא שלנו חזר הביתה.
ליצחק מאירי (מרקו) ולחנה רעייתו נולדו 12 נכדים ו- 13 נינים, אותם הוא לא זכה להכיר.
יהי זכרו ברוך.
אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.