ברוכים הבאים!
טז בניסן, תשפ''ד, 24/04/2024
תפריט נגישות
דלג לתוכן העמוד
עמוד הבית
עבור לתפריט נושאים
עבור לסרגל הניווט
עבור למפת האתר
גלעד לזכרם
לזכר בני רעננה חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה
אודות
דבר ראש העירייה
דבר יו"ר ארגון "יד לבנים" רעננה
חללי מערכות ישראל
נפגעי פעולות איבה
הדלקת נר
מורשת קרב
אנדרטאות
ה"הגנה"
ה"הגנה" ברעננה
הסליקים ברעננה
יחידות ההגנה
לח"י
מחסנים ונשק
יד לבנים
צרו קשר
רחל
נשר
ז''ל
הדלקת נר
לחדר נרות
בת חיה ויוסף
נולדה ברעננה
בכ"ז בטבת תרפ"ט, 9/1/1929
בג' בחשוון תשט"ז, 19/10/1955
מקום נפילה: ישראל
בת 26 בנפלה
קורות חיים
חורף קשה היה החורף של שנת 1929. את רעננה והאזור פקדו שיטפונות עזים והמושבה וסביבתה היו מנותקות. רק כעבור אחד-עשר יום נודע לאב יוסף, שנולדה לו בתו רחל.
כשרונותיה הייחודיים של רחל הקטנה נתגלו מהר. היא התפתחה כילדה בעלת כושר ריכוז וחשיבה עצמית. על כישרונותיה אלה עמדו מהר גם מוריה שהמליצו שהילדה, אז בכיתה גימל, "תדלג" כיתה. למרות הסתיגותם, הסכימו לבסוף ההורים לעשות את הצעד הבלתי שיגרתי. זמן מה היו לרחל קשיי קליטה בחברה המבוגרת ממנה, אך בסופו של דבר השתלבה בכיתתה החדשה, התאקלמה בה גם מבחינה חברתית ומאוד הצליחה בלימודיה - על כך העידו ציוניה שתמיד היו הגבוהים ביותר.
רחל נשר המשיכה את לימודיה התיכוניים ב"גימנסיה בלפור" בתל-אביב, גם שם התבלטה כתלמידה מצטיינת, זכתה מדי שנה במילגה - עד שסיימה את התיכון. השלב הבא והטבעי היה המשך לימודים אקדמאיים. היא בחרה בלימודי ביולוגיה באוניברסיטה העברית על הר-הצופים בירושלים. גם שם לא התעלמו מן הצעירה היפהפיה, המרוכזת בלימודים. שם היא היתה מאושרת, שם היה עולמה. הלימודים עזרו לרחלה להתגבר על המעבר מן האינטימיות של הבית והמושבה, של בתים קטנים וצנועים ותושבים פתוחים ולבביים, אל אלמוניות העיר, בתיה הגדולים ואנשיה המסתגרים.
באותם ימים היתה דירתה הירושלמית של רחל, מקום מפגש לצעירים אשר חיפשו חמימות וקשר. היו אלה נערים גיבורי מלחמה, חברי ה"הגנה" והפלמ"ח, לוחמים קשוחים כביכול, ספוגי געגועים הביתה, למשפחה. בביתה היו מתוועדים הרבה, משוחחים, מתלוצצים ויודעים: בפגישה הבאה אולי יחסרו אחדים...
רחל התגייסה ל"הגנה".
כקצינת סעד היה עליה להשיג מזון ותרופות לפצועים. המצב היה אז קשה מאין כמוהו. הפצועים שכבו ב"מחנה שנלר" על הריצפה, היה מחסור גדול בתרופות ורופאים, אפילו תחבושות לא היו...
כאשר נפרצה "דרך בורמה" התפרסמה בשערו של "דבר השבוע" תמונת הג'יפ הראשון שירד מירושלים לשפלה. בין הארבעה באותו ג'יפ היתה רחל. רחל שכבר היתה חולה. חמש וחצי שנים נאבקה רחלה במחלתה האנושה, ולא הועילו מאמצי הריפוי, גם לא בתי מרפא בשויצריה.
ביום ג' חשוון תשט"ז כשהיא בביתה, נאלמה רחל נשר לנצח.
אין השלמה ואין נחמה. רק לחיות את היגון ולשאת הצער - כי אי אפשר להחיות את רחלה...
אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.