אלבום זיכרון

סגן אברהם אבי מילר ז''ל

הדלקת נר לחדר נרות

בן נעמי ויחזקאל

נולד בבני ברק

בי"ח בכסלו תשל"א, 16/12/1970

התגורר ברעננה

שרת בחטיבת הצנחנים

יחידה: עורב

התגייס ב-פברואר 1990

נפל בקרב

בכ' בתמוז תשנ"ג, 9/7/1993

מקום נפילה: סוג'וד

באזור לבנון

מקום קבורה: רעננה
חלקה: 2, שורה: 2, קבר: 14.

הותיר: הורים ושתי אחיות - טלי ויעל

מ.א. 5008848

בן 23 בנפלו

קורות חיים

בחודש מאי שנת 1993 חלה הסלמה קשה בגיזרה המזרחית בלבנון. מארבים אינספור, מרדפים אחר מחבלים, ארוע רדף ארוע. על כתפיו של סגן אבי מילר, קצין קבע בן 22, רבצה אחריות כבדה. את חצי השנה האחרונה שלו בצה"ל, שרת בלבנון, ביקוריו בבית התמעטו. ביוני ויולי גברה הדאגה. בלבנון התפתחו קרבות עזים. בתשיעי ליולי ציינו ברדיו את גיזרת סוג'וד. ההורים נעמי וחזי, ידעו שאבי באותה גיזרה. בשעה שתים בצהרי אותו יום נורה טיל סאגר מאחד הכפרים, פגע בעמדה עליה פקד אבי. אבי והסמל שלו נהרגו במקום.

"רק טיל יכול היה להרוג אותו", אומרת אמו נעמי. "אבי היה מופת של רציונליות, בחור נבון, מחושב ובעל שיקול דעת. כל מה שעשה, עשה בהגיון. והוא עשה כל כך הרבה בחייו הקצרים, כאילו לקח בחשבון שאפשר והחיים יהיו קצרים מאוד..."

הוא היה מפקד יחידת צנחנים קטנה ומובחרת שהוצבה במוצב - צופה אל עבר מוצב סוג'וד, מבצר צלבני עתיק אשר לפי האגדה היה קבר לבוני המישכן. אבי, שהיה מדריך בבית ספר שדה בהר הנגב, אהב טיולים, נופים ואת ספורי ארץ ישראל, הוא ידע שמבצר סוג'וד הינו מקום קדוש והאמין שלא יטווח על ידי המחבלים. הוא צילם את המבצר בעדשה טלסקופית ושלח הביתה את צילומי המקום בו יפגע כעבור זמן על ידי הטיל הלבנוני.

אבי מילר ז"ל נולד בבני-ברק. טלי האחות הבכורה נולדה בירושלים ויעל הצעירה נולדה ברעננה (יעל נהרגה בתאונת דרכים, בדרכה לסיני ב-23/8/2000, בת 23 במותה). בן שלוש היה בהגיע המשפחה לרעננה, אותה אהב מאוד. הוא למד בבית ספר ברטוב ובתיכון אוסטרובסקי. היה בנעוריו מדריך ב"מחנות העולים".

ניגן בחלילים ובסקסופון והצטרף לתזמורת הנוער של רעננה, בה היה חבר חמש שנים מאז הקמתה. בשנה שלאחר סיום הלימודים, היה מדריך מטעם החברה להגנת הטבע, הדריך בבית ספר שדה בנגב, שוטט וקרא ולמד כי רצה למצות הרבה, הכל הוא אהב מוסיקה ואהב לקרוא. לצייר ולצלם. הוא היטיב לרקוד, ידע אפילו לתפור. הוא רכב על אופנוע ודהר על טרקטורון. חדרו של אבי שאיננו, עודנו מסודר כפי שהניחו, עמוס ספרים, עיסוקים ותוכניות.

שבועיים לפני מותו השתחרר חזי אביו משרות בן שלושים שנה בצנחנים. משפחת הצנחנים ליוותה את אבי בחייו. הוא ידע מה רבה המחוייבות לה ומה גדול הקושי להיות שייך אליה. בהתגיסו רצה להיות טייס, ניסה ולא סיים את קורס הטיס. אז דרש להצטרף ליחידת צנחנים מובחרת, וכמובן התקבל.

"חשיבתו של אבי שלנו היתה תמיד מאוד חיובית ומחנכת", אומרת אמו. "כמפקד הוא דאג יותר מכל לבטיחות חייליו, שמירת חיי אדם וחינוכם היתה בראש מעייניו. כמי שהדריך וחינך נוער לאהבת הארץ, התמיד להדריך גם את חייליו, סיפר, התלהב ושיכנע שהעולם מלא יופי ואסטטיקה. הוא שש להרצות באזני חייליו ממשנתו של הרב קוק מחד ועל תורות פסיכולוגיות מאידך. הוא אהב פסיפסים, היתה לו משיכה לארכיטקטורה ולעיצוב, הוא בנה כלי נגינה עתיקים, הוא אהב אנשים, מאוד אהב את אחיותיו, ידע לבטא רגש, הבחור הזה הקרבי והקשוח..."

אבי נהג לאמר שאף אחד לא יכול לגרום לו לקום בבוקר בלי חיוך. גישתו האופטימית היתה: מחר יום חדש.

ארבעה חודשים לפני שאבי מילר נפל בחזית לבנון. הוענקה לו דרגת סגן.

הוא לא התכוון להשאר בקבע. היו לו תוכניות רבות. המון תוכניות...

ב-9 ביולי עלה כח של עורב צנחנים לתחזק את המוצב בסוג'וד שהוחזק ע"י חיילי צד"ל מאחר שהכח הגיע למוצב החלו חילופי אש עם כפר שכן למוצב.

בשעה 2 אחר הצהריים השתרר שקט במוצב, שחר רפאלי חייל של אבי עלה לעמדה כדי להביא אוכל לאבי, רגע לאחר שעלה לעמדה נורה טיל שפגע פגיעה ישירה בעמדה, אבי נהרג במקום, שחר נפטר זמן קצר לאחר מכן מפצעיו. זמן קצר לאחר מכן יצא כח נוסף של היחידה בכדי לתגבר את הכח בסוג'וד. בדרכו לשם ספג הכח עוד הפגזה בה נפצע יונתן בויידן סמל של אבי ונפטר 10 ימים אחר כך מפצעיו ונהרג סמל דניאל.

בתקופה זו אבי היה קצין יחיד (פיקד גם על הצוות של צור), צור שהיה קצין נוסף ביחידה נפגע אחרי 18 במאי בעת חילוץ כח של שריון ממארב גדול שהתבצע במזרעת אטמקע ושותק מרסיס שפגע בו. צור ואבי היו חברים טובים. חודש אחרי מותו של אבי נפטר צור כתוצאה מסיבוך רפואי.

יהי זיכרו ברוך.

אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא צרו קשר.

תפריט נגישות

גלעד לזכרם

סגן אברהם אבי מילר ז''ל

קורות חיים