ברוכים הבאים!
יא בניסן, תשפ''ד, 19/04/2024
תפריט נגישות
דלג לתוכן העמוד
עמוד הבית
עבור לתפריט נושאים
עבור לסרגל הניווט
עבור למפת האתר
גלעד לזכרם
לזכר בני רעננה חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה
אודות
דבר ראש העירייה
דבר יו"ר ארגון "יד לבנים" רעננה
חללי מערכות ישראל
נפגעי פעולות איבה
הדלקת נר
מורשת קרב
אנדרטאות
ה"הגנה"
ה"הגנה" ברעננה
הסליקים ברעננה
יחידות ההגנה
לח"י
מחסנים ונשק
יד לבנים
צרו קשר
אלבום זיכרון
טוראי
שלמה
מזרחי
ז''ל
הדלקת נר
לחדר נרות
בן נעמי ואהרן
נולד בתימן
בי"ד בטבת תרצ"ד, 1/1/1934
התגורר ברעננה
שרת בחיל כללי
התגייס ב-ספטמבר 1952
נפל בעת מילוי תפקידו
בב' באב תשי"ג, 14/7/1953
מקום קבורה: נתניה
מ.א. 260146
בן 19 בנפלו
קורות חיים
שלמה מזרחי (משרקי), בן נעמי ואהרון, נולד בכפר קטן בתימן, בי"ד בטבת תרצ"ד, 1.1.1934. בשנת 1943 נפרד מבני משפחתו ועלה ארצה עם קבוצת בני נוער במסגרת 'עליית הנוער'. הקבוצה הועברה הישר לבית הספר החקלאי 'מקווה ישראל'.
אחותו שושנה-שמעה דוד המתגוררת ברעננה, עלתה ארצה עם אביה ושניים מאחיה בשנת 1949. בהגיעם, נשלחו האב ושלושת ילדיו למחנה עולים בראש-העין. באותה שנה נולדה הבת הצעירה מיכל. כעבור שנים אחדות עברה משפחת משרקי מראש-העין לעין-שמר ומשם לבית עולים ברעננה.
בתחילת שנות השישים רכשו שושנה-שמעה ובעלה פנחס ז"ל, בית קטן בשיכון עובדים, היום רחוב אלפסי ברעננה. האב אהרון עם בנו הצעיר שלום, התגוררו ברחוב כצנלסון ברעננה. 21 ילדים היו במשפחה כל עוד חייתה בתימן. אחדים נפטרו לאחר העלייה לארץ.
שנים רבות חלפו מאז ושושנה מתאמצת לזכור: "שלמה אחי סיים את לימודי התיכון, מחזור ל''ה ב'מקווה ישראל', בשנת תשי''ב. זה היה מחזור של 'הנוער העובד' בסקטור הדתי. עם תום הלימודים, שלמה התגייס לצה"ל. הוא שירת בחיל כללי והספיק כה מעט, חייו היו קצרים. כעבור שנה הוא נהרג בתאונת דרכים. שלמה היה בדרכו הביתה, כאשר משאית צבאית פגעה בו. באותו לילה הוא נפטר".
שושנה זוכרת את שלמה כנער עדין, רגיש ומאוד מסור למשפחתו, שבכל חופשותיו הקצרות מלימודיו ואחר כך מהצבא, נהג לערוך ביקורים אצל בני המשפחה שהיו פזורים בהרצליה, בחיפה וברעננה. היא מציינת בהתרגשות: "שלמה אחי אהב טבע, חקלאות וטיולים בארץ".
יוכי רחבי אחייניתו, זוכרת את שלמה כחייל. היא זוכרת את נעליו המסומרות ואת מזגו הנוח. אומרת יוכי: "אמי הרבתה לספר לי על אחיה שלמה, תמיד הדגישה עד כמה אהב את החיים ב'מקווה ישראל' וכמה אהב לטייל. בביקוריו בביתנו סיפר ותיאר כל מה שראה וחווה ברחבי ישראל. אני יודעת שתוכניתו לאחר השיחרור מצה''ל, הייתה לחזור ל'מקווה ישראל' כדי להדריך וללמד. לאחר מותו הועברו למשפחה חפציו המעטים, מחברותיו המסודרות, עפרונותיו היפים, שהיו צרורים במזוודה אחת שהשאיר בחדרו ב'מקווה ישראל' - שהרי לשם הוא התכוון לחזור".
שושנה: "ימים מעטים לפני ששלמה נפגע ונהרג, הוא כאילו ניחש שמשהו רע עומד לקרות לו, הוא התעקש לבקר את כל בני המשפחה, לא פסח על אף אחד".
שלמה נהרג ב-ב' באב תשי"ג (14.7.1953) והובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בנתניה.
יהי זכרו ברוך.
אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.