ברוכים הבאים!
יב בניסן, תשפ''ד, 20/04/2024
תפריט נגישות
דלג לתוכן העמוד
עמוד הבית
עבור לתפריט נושאים
עבור לסרגל הניווט
עבור למפת האתר
גלעד לזכרם
לזכר בני רעננה חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה
אודות
דבר ראש העירייה
דבר יו"ר ארגון "יד לבנים" רעננה
חללי מערכות ישראל
נפגעי פעולות איבה
הדלקת נר
מורשת קרב
אנדרטאות
ה"הגנה"
ה"הגנה" ברעננה
הסליקים ברעננה
יחידות ההגנה
לח"י
מחסנים ונשק
יד לבנים
צרו קשר
אלבום זיכרון
אחותי הגדולה גילה
שירים מאת גילה
חבר
מספרה
משחקים מסוכנים / נסיון שחזור
פרפרים
שיר הוא כמו חבר
גילה
גטניו
ז''ל
הדלקת נר
לחדר נרות
בת יעל ויצחק
נולדה בישראל
בב' באלול תשל"ב, 12/8/1972
התגוררה ברעננה
שרתה בנח''ל
יחידה: של"ת מוקדם
נפלה בעת מילוי תפקידה
בכ"ח באב תש"נ, 19/8/1990
מקום נפילה: נחל יהודיה
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: רעננה - כפר נחמן
הותירה: הורים, אחות ואח
בת 18 בנפלה
קורות חיים
תמיד בין משפחת הפרחים
יש פרח אחד שהוא הכי יפה
וכולם אוהבים אותו הכי...
ואז באה יד אלוהים
ודווקא את הפרח הכי
היא קוטפת.
מדוע?
חמישה צעירים, חמישה חברים לגרעין הנח"ל, יצאו לרמת הגולן להכין מסלול של טיול. באותו טיול מעדה גילה, הידרדרה מצוק, נפצעה אנושות. שבועיים ימים שכבה מחוסרת הכרה בביה"ח רמב"ם ובאמצע אוגוסט נפטרה.
בפרדס חנה, מוקמת אנדרטת זיכרון למאות נח"לאים. גם זיכרה של גילה ישמר עמם. בת 18 במותה, כה צעירה, עמוסת חלומות ותוכניות, צמאה לחיים, הכל היה לפניה...
גילה גטניו, בת בכורה להורים ילידיי הארץ, יסדה עם חבריה מתנועת השומר הצעיר את גרעין האומנויות, רעיון חדש ומלהיב סביבו התארגנו צעירי התנועה שעיניינם ועיסוקם בתחומי האומנויות. שנה תמימה חידדו בצוותא רעיונות ותוכניות לשילוב אומניות בחיי הקיבוץ, בד בבד עסקו בלימודים בגבעת חביבה ובקיבוצים, חלמו על היום בו יעלו עם הגרעין לשער הגולן.
גילה עצמה עסקה בגרפיקה, למדה בוויצו צרפת, ביה"ס תיכון עם מגמה ללימודי גרפיקה ואמנות שימושית והצליחה מאוד. עבודתיה היו מרשימות, ציוניה היו גבוהים ועם נתונים כאלה האמינה כי תשתלב היטב בחיי הגרעין. שלושים ושישה חברים הצטרפו לגרעין. חמישה מתוכם יצאו לארגן אותו טיול בן שלושה ימים... גילה היתה עם החמישה.
בת 18. פתאום מעדה והחליקה מצוק במורדו של ערוץ בנחל יהודייה, התדרדרה לעומקם של עשרות מטרים, הצוקים היו מסוכנים. כשעתיים חלפו עד שמסוק צה"ל הצליח לחלץ את גילה והטיסה לביה"ח. בגופה הובחנו שברים ופגיעות קשות. גילה נאבקה שבועיים ולא יכלה הלאה.
בבית הקטן והמיותם ברעננה, אוספים אביה ואימה שירים של ילדתם, שירים שהיא אף פעם לא הציגה לראווה, שירים מפתיעים מלאי רוח ורגש.
"כמה טוב להיות פרפר
חופשי ומאושר,
בלי מגבלות זמן
בלי שעון מתקתק כל הזמן
פרפרים
עפים חופשיים
צבעונים, רכי כנף
שנמאס לו הוא עף
בלי לעשות חשבון עם אף אחד
פורש כנף - ועף
פרפר הוא יצור מאוד מאושר
חופשי לעוף לאן שאפשר..."
במותה הותירה את הוריה, את אפרת אחותה ואת יובל האח הצעיר והרבה חברים מביה"ס ממלכתי ב', חברים מחטיבת אוסטרובסקי ומן התיכון, וחברים מתנועת הנוער העובד בעיר. רק שהיתה תלמידת י"ב כבת 17, עברה לתנועת השומר הצעיר, כדי לממש את חלום גרעין האומניות, אליו הצטרפו צעירים מרחבי הארץ. בתקופה זו שבין סיום הלימודים, חווית תנועת הנוער והגיוס לצה"ל, פעלה גילה הרבה ובמרץ למען הגרעין. היא השתתפה במפגשים בקיבוץ דליה ובקיבוץ שער הגולן, במפגשי חגים וסופי שבוע. הרעיון קרם עור וגידים, גילה היתה מאושרת, נרגשת והיא לא איתם עכשיו. חבריה היום חיילים, באים בימי הזיכרון, הם כותבים אודותיה: "... היום אנו מתחילים בלעדיה את הגשמת החלום שלה, החלום שלנו, יחד עם זכרון טוב שהשאירה אחריה, זכרון שאתנו יצעד לאורך כל הדרך..."
יהי זכרה ברוך
"והלואי לא היו געגועים בעולם
והלואי ולא נולדה הפרידה
והלואי חדלה עיני מבכי
והזריחה תשפע עליי את יופי אורה".
אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.