דברים לזכרו
מספרים עליו חברים מן הצבא:
"מראשית דרכך עמנו היית חבר ורע, בהתנהגותך קנית את לב כולם. תמיד חשת עצמך שווה בין שווים. אתה היית הרוח החיה בפלוגה, תוסס, צוחק ומלא מרץ נעורים. בשעת הצורך ידעת להטות שכם ולעזור לחבריך...
מבית כנסת "אחים" ברעננה, במלואת שלושים לנפילתו, נשלח מכתב למשפחה:
...שלום ז"ל קיים בגופו ובנפשו את חובת המסירות כלפי המולדת, גם כשהיה צורך לשים נפשו בכפו למען השגת המטרה.
אשרי העם שבניו בוניו יודעים להתעלות מעל לחישובים אנוכיים ומקיימים את מיצוות המלחמה, מתוך הכרה בערך מפעלם ותוצאותיו, לטובת העם כלו באשר הוא, ומתחזקים והולכים בעמידה על המשמר ובהרחקת האוייב מעל גבול ישראל.
מנחם ציון ובונה ירושלים, ינחמכם בתוך שאר אבלי עמו ישראל וישלח צרי ומרפא ללבבות פגומים ותזכו לראות בגאולת ישראל השלמה.
כותב רס"ן אריה שלום:
שלום שימש כטען קשר בטנק ונחשב כאחד הטובים שביניהם. גם כשעמדו הוא וחבריו בלחץ אימונים ועייפות תמיד, יכלו למצוא משען בשלום, ששימש תמיד מופת לחבריו בעזרה ובחיוך.
תוך כדי אימון מרוכז, במהלכו הופעל נר עשן על ידי מפקדו של שלום, חדר העשן לצריח הטנק ושלום וחבריו שאפו ממנו לקירבם. שלום נזקק לטיפול רפואי שניתן לו במהירות, אך לצערנו ניספה בתאונה זו.
אין מילים בפי לתאר את עוצמת המכה שחשנו בהלקח שלום מאיתנו ועדיין המומים אנו וכואבים את אסונכם הכבד.
תהי נשמתו צרורה בצרור החיים!