דברים לזכרו
אלי היה בחור דינמי ומלא מרץ וחתר תמיד להתקדם. לאחר שסיים הכשרתו כחשמלאי ראשי, תכנן להמשיך בלימודים אקדמאיים. תודות לעידודו, למדה אשתו פרידה בסמינר וסיימה כגננת מוסמכת. אלי היה בעל כשרון מוסיקלי וידע לנגן על כלים רבים. היו לו אקורדיאון ואורגן ,אותו רכש רק בשנה האחרונה. אהב לשיר, כשהוא מלווה את עצמו, ושירתו היתה יפה ועריבה. בקולו הערב היה מושך את כולם אחריו. גם אשתו נמשכה אחריו, מאותו ערב של קומזיץ בסיני, עת שר לפני כולם משירי ארץ ישראל. בכל הזדמנות היה שר - עם המשפחה ועם אורחים, ותמיד היו בוקעים מביתו קולות שירה, ניגון וצחוק. האהבה לשירי ארץ ישראל היפה קשורה ומשתלבת באהבה לארץ. ואלי אמנם אהב את הטבע ואת נופה של הארץ. היה מרבה לטייל עם אשתו ובנותיו ברחבי הארץ. אלי אהב את החיים. אלי לא זכה לאהבת אב. ואולי משום כך ידע להעניק הרבה לכולם. כמובן לזולת, לחברים, קל וחומר - למשפחה. האהבה לאשתו ובנותיו לא ידעה גבול. ממש הקדיש את חייו לאשתו ובנותיו, לשירה ולנגינה.