מפרי עטו
ממכתביו
חולתא, 20.4.48
שלום רב לכם הורי היקרים!
את המכתב הראשון שלחתי לכם באחור זמן, מפני שלא היו לי הסדורים המתאימים, חוץ מזה אי אפשר לכתב הכל, מפני שיש צנזורה על כל מכתב. כתבו לי מה נשמע בבית, איך המשק שלנו, ומשה שלום משפחת ג.
פה אצלנו מצב הרוח לא רע. יש לנו "ים" - אגם החולה ע"י המשק, ובזמן הפנוי מתרחצים או שטים בסירות בערב; במקצוע הזה נעשיתי כבר מומחה שלם. הסדורים במחנה הם טובים מאד. יש מקלחות ומגרש משחקים - היום לא עובר בבטלה. אנו גרים בחולתא הישנה, לאכול אנו הולכים לחולתא החדשה. יש אוטו משא ובו אנו נוסעים לאכול. לפעמים האוטו איננו ואנו הולכים ברגל. הדרך אינה ארוכה - מהלך של עשר דקות בערך...
הדרך לחולתא עברה בסדר גמור. עד עפולה נסענו באוטו רגיל, שם לנו, למחרת בבוקר השכמנו לטבריה ומשם במשורינים לחולתא.
בזמנים רגילים היו מקבלים חופש כל שלשה חדשים בערך, אבל עכשיו אי אפשר לדעת מה יכול לקרות.
אצלינו במקום שקט מאד ואין לעת עתה שום חשש להתנפלות מצד השכנים, את ליל הפסח חגגנו בחדר האוכל כדת וכדין; אכלו מצות. אך מי שרצה יכל היה לאכול גם לחם.
זה הכל מה שיש לי לכתוב לכם...
שלום רב לכם וברכת חג שמח.
דוד
חולתא, 1.5.48
שלום רב לכם הורי היקרים!
אתמול קבלתי מש. את המכתב ושמחתי מאד, כי כבר קבלתם את המכתב שלי, מפני שלא תארתי לי שיגיע כל כך מהר בתנאים אלה. את החבילה ששלחתם, ש. השאיר בטבריה והיא תגיע לחולתא עם "אגד". כך הכל בסדר. כשאנחנו הגענו הנה, היינו בערך כ-30 חבר, עכשיו הצטרפו עוד כ-60 חבר, כך שאנו מונים קרוב ל-100 חברים בהכשרה. המקום נחמד מאד, סביב הרים, באמצע ים, גם את החרמון רואים והוא מכוסה שלג. בלילה רואים את האורות של כפר גלעדי והסביבה.
היום, יום שבת. הפלגנו בסירות בחולה, התרחקנו מהחוף מרחק של מאות מטרים. הים לא עמוק ביותר, המקום העמוק ביותר הוא ארבעה מטרים - שם שורצים המון דגים מכל המינים. התרחצנו בים וזה היה מצוין.
כשאקבל את החבילה, אכתוב לכם עוד פעם; לעת עתה שלום רב וד"ש לכולם.
שלכם דוד
הר כנען, 20.5.48
שלום רב לכם הורי היקרים!
את המכתב הזה אני כותב לכם מהר כנען. ביום שבת הגענו להר כנען ליד צפת. אני מאד מרוצה מהמקום הזה. אנו גרים במלון "מינס" - בית על שתי קומות, אתי בחדר גרים עוד שלשה חברים, החדר יפה מאד ומקושט בוילונות, יש בו מקלחת וכל הנוחיות. יתכן, שזה יהיה המקום הקבוע שלנו, אם לא נצטרך לעזוב אותו.
בצפת ברחו כל הערבים והשאירו אחריהם את כל רכושם. החברים שלנו עובדים שם בתור משטרה צבאית, ומשגיחים שלא יקחו שם רכוש, כי נפל שם הרבה שלל לידנו.
הסביבה כאן יוצאת מהכלל, אנו נמצאים על הר גבוה, מזג האויר מצוין. להיות פה הרבה זמן, זה ממש כמו בבית הבראה; אוכל לא חסר פה - יש פה מכל טוב...
מה נשמע בבית? האם הכל בסדר? פה פגשתי הרבה חברים מרעננה. העוסקים בתפקידים שונים. כששמעתי שיששכר פ. נהרג פשוט לא יכלתי להאמין רק לפני כן דברתי אתו ואצלנו נמצא עוד מכתב בשבילו מהבית. אני מתאר לי את מצב הרוח במושבה האם שקט אצלכם, שמח? בכל יום אנו שומעים שמפציצים פה ושם ואני דואג מאד לשלומכם. לכם אין מה לדאוג לי, אני בריא ושלם ומרגיש פה מצוין. עשיתי טיול עם חברים בצפת הערבית והעברית, ראינו את החובן ואת ה"מצודה". הערבים ברחו משם במנוסת בהלה. יש אומרים שהערבים יכלו להחזיק שם מעמד כשנתים, אך הם ברחו מרב בהלה. כל בית שם זה מבצר. עכשיו צפת כולה עברית. לאט לאט אנו משיגים את גבולות המדינה...
דרישת שלום לכלכם
דוד
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח