דברים לזכרו מפי מוריו
מוריו מספרים עליו:
מהרגע הראשון שראינוהו בכיתה, נוצרה ביננו אותה זרימה הדדית לה משתוקק כל מורה. בעינים גדולות ביטא את כל סקרנותו ואת סיפוקו כאשר הדברים הובנו לו. מטבעו היה בעל נפש פיוטית וחולמנית. אהבנוהו אהבת נפש. היה טיפוס מרגיע ומעודד. היה לו כשרון לישב סיכסוכים בכל פעם שהאוירה החלה להתחמם.
גם בקורס המדריכים אהבוהו מאד. חבריו בהאחזות זוכרים אותו בערבי ההווי בקליה, בם היה רון עמוד התווך, הרוח החיה של הפעולות החברתיות והתרבותיות. חבריו בהאחזות נהנו הנאה רבה מכשרונות החיקוי והמשחק של רון, מקולו הערב וצלילי האקורדיאון שלו שהמתיקו להם הרבה שעות קשות.
רון חונן ביכולת לחיות בשלווה תוך פעילות יוצרת. הוא הטיב לתת ביטוי לכשרונות רבים.